ריצופים מקרמיקה

הקרמיקה והפורצלן הם חומרי הגלם העיקריים שמשמשים לריצופי בית, כאשר מכוונים לריצופים דמויי אבן ולא דמויי עץ כדוגמת דקים או פרקטים. מדוע רוב הציבור בוחר בקרמיקה ובפורצלן במקום להתמקד באבן הטבעית ומדוע, לגמרי שלא במקרה, זו מסתברת כבחירה נכונה ואחראית? האבן הטבעית היא משטח שממש מנוסר מהסלעים בגולן, בגליל ובשאר שמורות הטבע בארץ ובעולם. בשל כך, המחירים שלו מאד יקרים וללקוח לא תמיד יש שליטה טובה במראה האריח. חלק מהאריחים עשויים לצאת מולבנים וחלקם כהים ומבוקעים ואפילו למפעל שאחראי לניסור הסלעים אין ממש שליטה על מה שיקרה בעת היבוא הביתה. לעומת זאת, קרמיקה ופורצלן הם חומרים שמכינים אותם במעבדות ולכן יש המון שליטה על התוצאה הסופית וגם המחיר הרבה יותר נגיש.

ריצופים מקרמיקה הם ריצופים שמכינים אותם משיירים של אבנים טבעיות, בצירוף חול ומינרלים שונים על מנת לקבע משטח קשיח דמוי אבן. למשטחים הללו ישנן כמה רמות של שרידות ועל מנת לדעת מה נחשב רמה גבוהה עליכם להכיר 2 פרמטרים חשובים. האחד הוא מקדם השחיקה, שצריך להיות כמה שיותר חזק. משטח חזק מאד ללא עוררין בדרך כלל יעלה הרבה יותר מאשר לבנות ריצוף ממוצע בבית ולכן הוא מיועד יותר למוסדות ולמבנים בהם עוברים בני אדם רבים PER שעה. בבית מגורים די להשתמש במרצפות שמקדם השחיקה שלהם הוא 4-5 כדי למנוע סדקים ושברים. המקדם השני שצריך להכיר הוא מקדם הספיגה, שצריך להיות כמה שיותר נמוך, ורצוי 0. הדבר מבטיח שאם בטעות יישפך צבע מאכל נוזלי על הרצפה הוא לא ייספג אלא יישאר כשכבה נפרדת וכאשר תנקו אותו הוא ירד לחלוטין מהמרצפות ולא ישאיר כתמים. 

הפורצלן הוא החרסינה, אותה חרסינה שידועה לנו מעולם עיצוב חדרי האמבט. ברם, בשונה ממנה הוא הרבה יותר עבה כי עליו להתאים לחיפוי קיר או ריצוף תחתון. אץ החומר הזה מייצרים מערבוב 3 סוגי מינרלים: מים, קאוליניט ופטונטס. היות וצפיפות החומר במים היא הנמוכה ביותר, תפקידם הוא לרכך את העיסה ולהפוך אותה לאוורירית. בשלב שהיא נוטה להיות נוזלית, אבל לא נוזלית לחלוטין, משליכים אותה לכבשן כדי להפוך אותה ממצב כמעט דליל למצב קשיח לחלוטין, וזו התוצאה שמוכרת לנו כפורצלן או חרסינה. היתרון בסוג כזה של משטח הוא שיש לכם שליטה גם על הצבע וגם על הצורה (הטקסטורות) של המשטחים שיכולים להיות חלקים, מגורענים, מפוספסים ועוד. לזה קוראים ריצופים מעוצבים בעלי מראה מזמין.